עת סיכומים

זהו. נגמר..

אחרי מאות קילומטרים ברכב, מאות גרמים של חמאה, כמה ליטרים טובים של קולה, כמה מאות חתיכות צ'יפס, פיצה, המבורגרים, פסטה ומיני מטעמי אומות אירופה, אחרי נסיעה בכל כלי תחבורה אפשרי (חוץ ממונית ואופניים אולי) אחרי לינה בשלוש מדינות ומפגש עם אנשים מוזרים יותר ומוזרים פחות, אנשים נחמדים יותר ונחמדים פחות , אחרי עמידה באינסוף תורים ....(ואתם יודעים כמה אני שונא תורים), אחרי אינסוף חוויות שאני כבר לא מסוגל להכיל את כולן כי כל אחת טובה יותר מקודמתה, אחרי שבועיים אינטסנסיביים שבהם הייתי עם טל 24 שעות צמודים כמו שאף פעם לא היינו, אחרי כל זה ועוד אני יכול לסכם בסיפוק שזה בהחלט היה הטיול הכיפי ביותר שהיה לי אי פעם. טל היא אחלה פרטנרית. זורמת , לא מתלוננת, מתקתקת ובכלל אנחנו משדרים על אותו גל. אני מאוד נהניתי מהחברה ומהחוויות המשותפות ואני משוכנע שגם היא (עכשיו היא בחדר עם חברות ומספרת להם את כל הקוריוזים מהטיול).
אני שמח שלא ויתרתי על כתיבת הבלוג הזה על מנת שהכל יישמר לנצח. כמו שאמרתי קשה להכיל את כל החוויות אז חלק מהן נבלעו בתוך החוויות האחרות ולכן בבוא הזמן כשנרצה להיזכר תמיד נוכל לחזור לכאן ולהתענג על הרגעים הנפלאים האלו.

טל , מזל טוב לבת מצווה שלך. מקווה שנהנית כמו שאני נהניתי. יהיה קשה לייצר טיול טוב מזה (אבל אני מבטיח לנסות...).


להתראות בטיול הבא !

היום השישה עשר - 18 ביולי - קובנט גרדן, ליון קינג וחזרה הביתה

יום אחרון ! חוזרים הביתה. שמחה מהולה בעצב.. קמנו כדי לעשות סגירות אחרונות של האריזה. העברתי את כל הדברים הכבדים לתיקי הגב כדי שבמזוודות לא יהיה עודף משקל. כל תיק גב שוקל עכשיו איזה חמש עשרה קילו.

יצאנו לכיוון קובנט גרדן שוב כדי לתפוס אווירה שוב וכדי לראות עוד מופעי רחוב שלא ראינו. מובן שהאמנים שהיו כאן ביום הקודם שהיינו היו שוב (אחד מהם עושה את אותו מופע במיקום אחר ועם בגדים אחרים.. תחמן). קנינו עוד קצת שטויות וטל אפילו הצטיירה בקריקטורה צבעונית שהיא כל כך רצתה. יצא מדהים. משם הלכנו לרחוב סטראנד שזה רחוב פלצני כזה ושם קנינו אוזניות לירדני ואוזניות לטל.

אחרי זה נכנסו לתיאטרון לייסום שם מציג מלך האריות. במילה אחת : וואו !!!!

איזו הצגה מדהימה. איזה תלבושות איזו תפאורה איזה פסקול. באמת שאף פעם לא ראיתי כזה. מי שנוסע ללונדון שיזמין מראש כרטיסים להצגה ושלא יוותר על זה. ישבנו קצת רחוק אז אני ממליץ לשלם קצת יותר ולשבת קצת יותר קרוב (ב Stalls).אם גריז (שהיה סביר) מקבל ציון 7 אז מלך האריות מקבל ציון 11 !!. איך אני שמח שלא ויתרתי על זה !!


אחרי ההצגה אצנו חזרה לבית של סימה ונפרדנו ממנה (היא קצת מצוננת אז היא לא באה איתנו לשדה). רציתי מעל במה זו להודות לה על כל מה שהיא עשתה עבורנו , האוכל והדאגה, ההצגה הראשונה והקניות והנדנודים... מקווה שלא היינו עליה למעמסה. אנחנו נהננו מתשומת הלב למרות שלפעמים לטל ולה היו חילוקי דעות כיאה לסבתא וילדה מתבגרת...

קולין הסיע אותנו להית'רו ולאחר פקק קטן עשינו תהליך צ'ק אין שבו נאלצתי להיפרד מהדאודורנט ומקצף הגילוח שלי. פסיכיים שם. אסור להעלות נוזלים בנפח גדול מ 30 מ"ל מחשש לפצצות נוזליות ... מה שעוד מוזר זה שאחרי הקטע של הבידוק הבטחוני לא היתה ביקורת דרכונים כך שלא נרשם בשום מקום, אלא אם כן פספסתי את זה, שיצאתי מלונדון..

אכלנו במסעדת גי'רף בשדה. אוכל מגעיל..
אחר כך בטיסה האוכל היה עוד יותר מגעיל וגם חילקו לנו עיתונים. ממש לא התגעגעתי לכותרות המבאסות האלו..

זהו. הגענו בבוקר וכל היציאה עברה ממש חלק. אגב, טיפ: מי שעשה קניות בדיוטי פרי ביציאה מהארץ והשאיר בפטור ושמור שילך לקחת את המוצרים משם לפני איסוף המזוודות כשהתור עוד קצר. משם הלכתי לקחת את המזוודות ושלושתן יצאו תוך דקה מהרגע שהגעתי לשם. פוקס.

קרן וירדן ויואב חיכו לנו והשמחה היתה גדולה. האוטו גם חיכה בדיוק כמו שהבטיחו ממלם ובבית חילקנו את השלל. Home Sweat Home.

תמונות היום השישה עשר

היום החמישה עשר - 17 ביולי - בריטיש מיוזיאום, לסטר סקוור

היום קמתי בבוקר לצלילי ההשכמה של הטלפון . ירדן היה חייב לדבר איתי אז כבר בשש ורבע קמתי. מאחר ולא היו לנו תכניות להיום הבוקר התנהל בעצלתיים עד שיצאנו בעשר ורבע לכיוון לונדון.

אגב בעניני תחבורה הכי מומלץ לקנות כרטיס daily travelcard על בסיס יומי . זה עולה 5.6 פאונד לאזורים 1+2 שזה מכסה את כל מרכז לונדון עד פטני (שזה די והותר) + 1 פאונד לילד שמתלווה איתך לכל האיזורים. בקיצור כל אפשרות אחרת הרבה יותר יקרה.

נסענו לBritish Musem הסתובבנו שם כשעה וחצי ואחרי שהבנו את הפרנצפיפ פרשנו. לא שיש משהו רע בזה אבל זה כנראה לא הבילוי החביב עלינו. האמת שהמומיות והפסלים הענקיים מאשור וממצריים היו מענינים אבל כל השאר מתאים לאחרים (ויסלח לי אורי ברוך..).

הלכנו לחפש את מוזיאון הצעצועים על בסיס מפת הרכבת התחתית שלקחנו מסימה וקולין כשהגענו. בגלל שהמפה היא כזאת בערך לא ממש מצאנו וגם כששאלנו אנשים לא ידעו. בצר לנו החלטנו לנסוע ללסטר סקוור שם נכנסנו שוב לפיצה האט (היינו שם שלשום) ואכלנו ארוחת הפי מיל ב 4 פאונד (פיצה+ לחם שום + שתייה). שווה לכל נפש ואפילו טעים למרות שתיירותי.
אחרי זה רצינו להכנס לסרט . ניסינו להכנס לברונו שזה הסרט החדש של ההוא שעשה את בוראט אבל לא הסכימו למכור לנו כרטיסים כי זה לגיל 18 ומעלה. אז ביקשנו סרט אחר אז הסתומה בקופה מכרה לנו כרטיסים לסרט שנקרא onebc שזה איזה קומדיה עם ג'ק בלאק על פרההיסטוריה או משהו. כששאלנו מתי מתחיל הסרט היא אמרה שהוא התחיל כבר לפני עשר דקות. סתומה !! תחזירי הכסף יה אהבלה. יצאנו מאוכזבים ישירות לקופת הכרטיסים להצגות. קניתי כרטיסים לליון קנג מחר בשעה 14:00 במחיר מופקע של 101.5 פאונד.

אחרי זה כבר לא התחשק לנו להסתובב אז חזרנו.

סימה וטל עוד יצאו לשעתיים לוונדסוורת' כדי לעשות קוויק שופינג וחזרו עם שלל נוסף. אני עדכנתי את הבלוגים והתמונות וגם ארזתי . זהו יום ללא ענינים מיוחדים.

מחר היום האחרון !!!

תמונות היום החמישה עשר

היום הארבעה עשר - 16 ביולי - לונדון דנג'ן, מוזיאון ריפלי, אוקספורד

היום שחררנו את סבתא סימה לעיסוקיה והסתובבנו לבדנו כמו בימים עברו..

בבוקר נסענו ל london dungeon ונחשו מה ? עמדנו בתור כמעט ארבעים דקות ואז אחרי שנכנסנו חיכינו עוד עשר דקות עד שהתחיל הסיור. הסיור הוא בקבוצות של בערך שלושים איש. הסיור היה מצחיק יותר מאשר מפחיד. שוב הקטע הזה של האנגלים להראות שהכל היה נורא ואיום פעם (ג'ק המרטש, מגיפת דבר, השריפה הגדולה, עינויים וכו'). יש המון חלקים במסלול כולל כל מיני שחקנים שממש נכנסים לדמויות ה"מפחידות"שהם מגלמים. נראה לי הפרעה קשה לעבוד במקום כזה.. בסוף המסלול יש מתקן שמדמה את הנפילה שחווים אנשים שנתלים. זה נפילה מגובה של ארבעה מטר. האמת אחרי יורודיסני זה ממש פתטי..

בכל חור ובכל מוזיאון או אטרציה שנכנסנו מצלמים אותנו כחלק מתהליך החיול לאותה אטרקציה. בואו רק תצטלמו ואחר כך בואו תקחו תמונת מזכרת רק עבור 10 פאונד... כמו שלימור גולדשטיין היתה אומרת: שיחפשו את החברים שלהם..

משם הלכנו לאכול במקדונלדס בפיקדילי. יש שם מתקן בשירותים שמאחד בתוכו גם מים לשטיפה, גם סבון וגם מייבש ידיים. תראו ממה אני מתלהב... בדרך נכנסנו לטרוקדרו שזה מרכז גדול כזה של מכונות משחק. המון רעש וצלצולים. היה שם בחור אחד שלא ראיתי כמותו בחיי. הוא הפעיל את המכונה של הריקוד (שצריך לעקוב אחרי החיצים שהמכונה מראה כדי לעמוד בקצב הריקוד). בקצב מדהים הוא עשה את כל הקומבינציות. חייבים לראות. העליתי את זה לתמונות.


אחרי כן הלכנו למוזיאון ריפלי שנמצא בפיקדילי. מוזיאון שמתעד כל מיני תופעות אנושיות ובלתי אנושיות כמו לדוגמא ציורים שעשויים ממוך של מייבש כביסה או אדם שיש לו קרן בראש או אדם שיש לו חור בראש או אנשים שמסוגלים לבלוע כל דבר וכו'. אני מאוד נהניתי והייתי יכול להעביר כאן יום שלם. גם טל נהנתה למרות שחלק מהמוצגים היו קשים לצפייה (למשל איך נראה אדם שעובר הוצאה להורג בכיסא חשמלי....).

אחרי כן צעדנו לנו ברחובות REGENT ו OXFORD. נכנסו ל hamleys. חנות הצעצועים הגדולה ?? בעולם. המבחר מרשים באמת אבל המחירים ??.. חפשו מי ינענע אותם. מכונית עם שלט ב 40 פאונד..??

אחרי הצעידה הממושכת החלטנו שדי להיום וחזרנו הביתה. אני נשפכתי כבר בתשע בערב....

תמונות היום הארבעה עשר

היום השלושה עשר - 15 ביולי - מאדאם טוסו, קובנט גרדן וגריז

איזה בריטים אלו !! הכל הפוך ובכל מקום יש שלטים : תעשה את זה אחרת תיקנס ב 50 פאונד. אל תעשה את זה אחרת תיקנס ב 200 פאונד. או : אתה יכול לחסוך עד 23.2 פאונד לשנה אם תעשה ככה וככה...



היום נסענו למאדאם טוסו שהוא מוזיאון השעווה הגדול ?? בעולם. עמדנו בתור (אנחנו כבר מומחים בזה) למרות שקנינו כרטיס משולב עם הלונדון איי (אגב מי שמתכנן לבקר בכל האתרים האלו מומלץ לקנות כרטיס משולב - אתה יכול לחסוך עד 19.2 פאונד..). אחרי שכבר נכנסנו נאלצנו להתחכך בכל נתיני אומות העולם ובקושי יכולנו להתקרב לפסלים שלא לאמר להצטלם איתם. הכי מצחיק זה שכדי להצטלם עם מייקל ג'קסון יש שם תור נפרד של קרוב לשלושים איש. פסיכיים..

בתוך המוזיאון יש קטע כזה של הפחדות (מעין פרומו ל dungeon) שהיה נחמד ומשעשע. בכלל לאנגלים יש קטע עם לנסות להפחיד ולהיות ספוקיים ולדבר על רצח ודברים נוראיים. משהו מופרע בממלכה הקטנה. רק באיזורים שאנחנו היינו יש חמישה מקומות כאלו.

יצאנו מהמוזיאון. האמת שמנו וי אבל בהחלט אפשר לוותר מבחינת עלות תועלת (מחיר + תורים+ צפיפות). אגב אפשר להזמין כרטיסים מהארץ לכניסה בשעות אחר הצהריים בחצי מחיר.



משם הלכנו ללסטר סקוור כדי לקנות כרטיסים להצגה. המחירים ל lion king היו בשמיים ומאחר וסימה הזמינה לא רציתי להעמיס עליה אז קנינו ל Grease. משם הלכנו ל covent garden כדי לספוג אווירה כמו שאני וטל אומרים כל הזמן. מופעי הרחוב היו נחמדים. האמנים שמופיעים ממש מומחים בקטע של משיכת הכסף מהקהל. זאת הפרנסה שלי. אין לי עבודה אחרת. תרומה ממוצעת של 20 פאונד זה מה שמקובל כאן. יש כאן קטע שהם לוקחים ילד מהקהל כדי שישתתף איתם במופע (נגיד יזרוק צלחות לזה שרוכב על חד אופן כדי שיתפוס אותן). הבדרן נותן לילד 5 פאונד כאות הוקרה על השתתפותו במופע (וגם כדי לרמוז שאם הילד קיבל 5 פאונד אז בטח לפרפורמר מגיע יותר...). מובן שההורים של הילד מחזירים את ה5 פאונד לבדרן וכן כל שאר הקהל שתורם ביד נדיבה.



מאחר והיו לנו כמה שעות לשרוף עד להצגה הסתובבנו קצת ברחוב פיקדילי ובסביבה שם. עשינו הפסקה כל חצי שעה כדי לנוח (וגם כדי להעביר את הזמן).



ההצגה התחילה בדיוק בזמן והיתה ממוצעת לטעמי. הפסטיגל בישראל למשל הרבה הרבה יותר מושקע. השחקן הראשי היה חסר כריזמה וכשרון משחק. לא ברור מה הוא עושה שם ? אין מה להשוות לג'ון טרבולטה כמובן. השירים הקצביים היו כיפיים אבל באחרים אפשר להרדם. הם די נצמדו לעלילה של הסרט וגם הריקודים היו יפים. לידינו התישבו שלושה ישראלים צעירים. אסור היה לצלם כלום בהצגה אבל אני הצלחתי לצלם חלק בוידאו. בלינק בכותרת הדף אפשר לראות. חוץ מזה אפשר להגיד שראינו הצגה בלונדון. טל אגב אומרת שהיא נהנתה חוץ מזה שהיא לא ראתה את הפרצופים של השחקנים (השאירה המשקפיים בבית של סבתא).



חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים..

תמונות היום השלושה עשר

היום השניים עשר - 14 ביולי - לונדון איי, מוזיאון הקולנוע, שייט בתמז

אחרי שנת לילה ארוכה במיוחד (טל קמה בתשע) התארגנו ויצאנו באוטובוס מספר 170 מפטני (שזה איפה שסימה גרה) לכיוון תחנת ויקטוריה. הנסיעה לקחה כמעט חמישים דקות למרות שעל המפה זה נראה ממש קרוב.. משם הלכנו ברגל לארמון בקינגהם לראות את חילופי המשמר. באחד הספרים שקראתי היה כתוב שהחילופים מתחילים ב 11:30 אבל כשהגענו כבר כמעט לא היה מקום אפילו על הגדרות כך שראינו ממש מעט מהקטע. משם הלכנו ברגל לכיוון ביג בן . נו, אפשר לרשום וי. משם הלכנו ללונדון איי. עמדנו בתור ארבעים דקות לקנות כרטיסים ועוד חצי שעה לעלות. האמת לא מדהים. מה שנחמד זה שלא מרגישים כמעט שהגלגל הענק הזה זז בכלל. יש נוף בסדר וגם על זה אפשר לסמן וי.

משם הלכנו לאכול במסעדת אכול כפי יכולתך סינית כזאת באותו איזור . אגב באותו איזור של הלונדון איי אפשר להעביר יום שלם. יש כאן אקווריום ומוזיאון קולנוע ומסעדות ועוד איזה מקום שנראה כמו מתחרה לDungeon.

אחרי כן הלכנו למוזיאון הקולנוע שם ראינו כל מיני תמונות, חפצים, תלבושות וכו' שקשורים לסרטים טובים ומוכרים (למשל התלבושת שלבש כריטופר ריב ב"סופרמן" או המטאטא של הארי פוטר). היה נחמד. חובה לחובבי קולנוע.

אחר כך עלינו על שיט בתמז שלקח אותנו מלונדון איי לכיוון טאואר אוף לונדון. ויתרנו על הכניסה לאתר כי טל חושבת שזה משעמם..

נסענו ב underground ואחר כך בעוד אוטובוס והגענו הביתה בשש ועשרה (שיא).

סימה פרשה לישון מוקדם. אני נשארתי לראות טלויזיה וטל התעדכנה מול החברות שלה ב icq.

זהו להיום. הגעגועים קשים...

תמונות היום השניים עשר

היום האחד עשר - 13 ביולי - אצל סימה וקניות בקינגסטון

טוב . קמנו באיחור ניכר. סבתא סימה הכינה ארוחת בוקר (שמנצחת גם את הארוחות של מרייקה מהולנד..). יצאנו לקניות בעיירה שנקראת קינגסטון (מי שמכיר את השיר של UB40- kingston Town). מרחק של חמישים דקות בערך ממרכז לונדון. חברים - תגלית. עזבו אתכם מאוקספורד סטריט או ווטאבר. יש כאן עיירה שלמה שכל כולה מוקדשת לשופינג. כל מה שאי פעם תרצו החל מטלפונים ומחשבים ו DVD יד שניייה דרך מרקס אנד ספסנר (ו H&M..) ועד חנויות דגל של מקינטוש. עשינו פשיטה על כמה מהחנויות וחזרנו עייפים אך מרוששים.

זהו אין הרבה מה לעדכן היום. מה מענין בשופינג ????

אכלנו את השניצלים הטעימים שסימה הכינה .

משהו על אנגלים :

איך זה שאימפריה כזו גדולה ואימתנית חשבה שאפשר להתקלח באמבטיה כשיש ברז נפרד לקרים וברז נפרד לחמים ?? מה הם חשבו להם ??? איזה סיוט ..

וגם: למה במלחיות עם החור האחד הם שמים מלח ובמלחיות עם ההרבה חורים הם שמים פלפל ???

תמונות היום האחד עשר

היום העשירי - 12 ביולי - נוטרדאם, מונפארנס ובדרך לונדון

יום אחרון בפריז !!

התחלנו שוב בעצלתיים. סיימנו את האריזות הסופיות ויצאנו לכיוון נוטרדאם. טל היתה חייבת לאכול באגט ונהנתה מכל רגע. נכנסנו לקתדרלה בערך בתשע וחצי ובדיוק היתה שם מיסה. כומר שנשא דרשה בצרפתית ושני פרחי כמורה (בחור ובחורה) ששרו בהרמוניה כזו. היה מצמרר. הקתדרלה מאוד מרשימה. אחר כך עמדנו בתור לעלייה במדרגות כמעט שעה. מכניסים קבוצות של 20 כל עשר דקות בערך. עלינו 400 מדרגות !! ולא חטפתי התקף לב לכל אלו שדואגים לבריאותי המידלדלת... הנוף מלמעלה מרהיב והפסלים למעלה מענינים. ירדנו 400 מדרגות ברצף. נדמה לי שהירידה יותר קשה. למטה התאוששנו קצת וטל אכלה petit macaron שזה עוגות צבעוניות (יש תמונות שלהם בעמודי התמונות) בטעמים שונים. פגשנו שם אחד שמוכר מגדלי אייפל קטנים כאלו. כשביקשתי לקנות הוא התחיל לדבר איתי בעברית. שאלתי אותו : מה? כתוב לי על המצח שאני ישראלי. והוא אומר לי : אתה יהודי, אני יהודי אז אני מזהה. אני בשוק !.

משם הלכנו לאיל סאן לואי לאכול גלידה בברתילון שכמו שמדריכי הטיולים וכותבי ספרי הטיולים אוהבים לכתוב מוגדרת כ"גלידה הכי טובה בעולם" (יחד עם ההיא מרומא וההיא מבאר שבע ..). מאוד טעים ומומלץ. ישבנו בפארק קטן וראינו שני אנשים (גבר ואישה ) בני גילי פחות או יותר שעושים טאי צ'י בזמן שהילדים שלהם ישבו והסתכלו עליהם. נחמד.

משם חזרנו לדירה כדי לעשות צ'ק אאוט והלכנו לאכול בבראסרי (טל היתה חייבת ..). מצאנו אחת נחמדה וטעימה. אחרי זה הלכנו לשחק באולינג וסנוקר במונפארנס.. היה חם ומסריח. אין להם מזגנים בעיר הזאת ! אבל טלטל ניצחה אותי בבאולינג ובתור משחק ראשון בסנוקר יש לה עתיד. לי אין עתיד וגם עבר לא היה לי כל כך (בסנוקר, כן ..).

בדרך חזרה עברנו בשוק פשפשים (אנשים אשקרה מוכרים נעליים ישנות.. ) וגם שוק כזה של אמנים וגם אכלנו קרואסון כך שמבחינה קולינרית אנחנו מכוסים (בהתחשב בזה שלא התכוונו לאכול צדפות ורגלי צפרדעים).

משם לחדר לקחת את מהזוודות ולרכבת . כמובן הגענו לפני הזמן ועשינו צ'ק אין וכו'. הנסיעה היתה אחלה. כשהגענו סבתא סימה וקולין קיבלו אותנו בקבלת פנים של מלכים. הדירה הנחמדה והחמימה שלהם ממש שובת לב. טל אומרת : "איך אני אוהבת דירות של סבתות". הם כאלו כיפיות. סימה הכינה הכל: מיטות, מצעים, מגבות, ליפות.., אוכל. איזה פינוק !! חמישה כוכבים.

הלכנו לישון מותשים לקראת אחת בלילה. עייפים אך מרוצים. פריז ? פחח.. זה כל כך 12 ביולי..

תמונות היום העשירי

היום התשיעי - 11 ביולי - לה וילט וסאקר קר

עייפים !!!

אחרי יורודיסני צריך יומיים חופש אז קמנו מאוחר. אני בשמונה וטל לקראת רבע לעשר. התארגנו לאט לאט ושמנו פעמינו לפארק לה וילט שזה פארק בצפון מזרח העיר שמכיל בתוכו כל מיני תתי מוזיאונים ואטרקציות שקשורות למדע וטבע וכאלו. נכסנו קודם כל ל GEODE שזה קולנוע תלת מימדי בצורת כדור. ראינ סרט של דינוזאורים בצרפתי והיה קצת משעמם. כי מה לעשות ראינו כבר המון כאלו כולל באיימקס בישראל וזה כבר לא מרגש. לי אישית זה עושה כאב ראש.



אחר כך נכנסנו ל EXPLORA שזה הבנין הראשי של לה וילט ושם יש כל מיני תצוגות. הרוב שעמם את טל וחלק ענין (בעיקר החלק שעסק באקוסטיקה).



פרשנו משם די מהר ונסענו לסאקר קר. שם אכלנו למרגלות הכנסיה היפה (ז'מבון עם גבינה והאם למתענינים). האכלנו את הציפורים והיה פסטורלי...



אחרי זה עלינו על רכבת כזו של תיירים שמסתובבת במעלה ובמורד הגבעה. הגענו גם לפיגאל (אזור האורות האדומים של פריז) ואחר כך הסתובבנו במונמרטר כדי לספוג את האווירה. המון ציירי רחוב שעושים ציורי פורטרט או קריקטורות במחירים מופקעים והמון חנויות תיירים. ויתרנו על ציור פורטרט בשל המחיר וכמובן שהתבאסתי שוב לראות שהמחירים כאן של כל מוצרי המזכרות כולל החולצות הרבה הרבה הרבה יותר זולים מאיפה שאני קניתי ולכן טיפ חשוב : לא לקנות מזכרות ליד מגדל אייפל. לבוא לכאן (סאקר קר/מונמרטר). אבל כן קנינו משהו בכל זאת.



חזרנו לחדר די מוקדם וכבר סיימנו לארגן את המזוודות לקראת הנסיעה מחר. אוי כמה OverWeight שאנחנו הולכים לאכול. חבל על הזמן.

אגב , אין על המטרו בפריז. כל כך יעיל וקל ונוח.

תמונות היום התשיעי

היום השמיני - 10 ביולי - יורודיסני

טוב, יורודיסני. נו,מה ?

קמנו מוקדם מאוד יחסית. בשעה 7 ועשרים כבר היינו בחוץ . כמעט שכחתי את הארנק וכרטיס הכניסה ליורודיסני מרוב התרגשות.

הנסיעה היא מתחנת הרכבת GAR DE LION או CHATELET ברכבת RER מספר A4 ל. כיוון MAR DE LA VALEE. צריך לשים לב על איזה רכבת A עולים. בתחנה מצויין בשלטים לאלו יעדים היא מגיעה. כעיקרון צריך לקנות כרטיס נסיעה מיוחד ונפרד לנסיעה הזו (המקום נמצא באיזור 5 שהוא מחוץ לאיזור 1-3 שזה מרכז פריז). אנחנו לא קנינו וכשהגענו לשם הדלתות לא נפתחו. מזל שעשו שם תחזוקה על הדלת של הנכים אז נכנסנו משם.

בכניסה עוד לא היו תורים כך שנתנו את השובר שהזמנו בארץ והחליפו לנו לכרטיסי כניסה. כרטיס אחד ליום אחד לשני הפארקים. טיפ: עדיף לא להזמין מהארץ אלא לקנות בחנות של דיסני בשאנז אליזה, שם אין תר ומקבלים את כרטיסי הכניסה ישירות בלי להמתין בכלל.

טיפ נוסף הוא אם יש לכם כסף , תישנו במלונות של כפר היורודיסני. הם מקבלים שעה נוספת בכניסה לפני שאר העולם.

נכנסנו בתשע וחצי אבל עד עשר אף מתקן לא היה זמין (רק למיוחסים של מלונות הדיסני). בעשר התחיל האטרף. עלינו ישר על מתקן שנקרא space mountain שהיה מטורף. רכבת הרים שעפה בחושך (מזל..). אחרי שירדנו חשבתי, וואו איזה טעות לעלות על המתקן הכי מטורף כבר על ההתחלה אני בטח אתאכזב. אבל חכו..

אחרי זה עברנו ממתקן למתקן וכל אחד היה טוב יותר מקודמיו. התורים היו בין סבירים לבין בלתי נסבלים (פעמיים המתנו כמעט שעה למתקן). אני אפרט אחר כך בהמשך אילו מתקנים כדאי. בערך בשעה ארבע אחרי הצהריים עברנו לפארק השני (פארק הסרטים) ושם עלינו על שלושה מתקנים סך הכל אבל כל אחד טוב מקודמו. בשבע בערב הפארק הזה נסגר אז חזרנו לפארק הראשי ונשארנו עד הסוף (לא לוותר) לראות את התהלוכה . איזו השקעה !! איזה פאר!! אחרי יום כזה אתה לא יכול ללכת הביתה בלי חיוך על הפנים.

חזרנו הביתה וטל נרדמה כבר ברכבת. הלכנו לישון בחצות וחצי וכפי שאתם רואים השעה כמעט 11 ביום שבת ועדיין לא יצאנו לשום מקום..

טיפים והמלצות:
תתחילו בפארק הסרטים כי הוא נסגר מוקדם יותר . תספיקו כל מה שצריך בפארק הזה ואחר כך תעברו לפארק השני.
אם אתם באים ליום אחד תכננו את המתקנים שאתם רוצים לראות מראש. תשיגו תכנית של המתקנים בפארק. יש אצלי כמה למי שמעונין.
תנסו להשתמש ב fast pass שמאפשר עקיפה של התורים אבל בזהירות אם לוקחים fast pass למתקן אחד האפשרות לקחת fast pass למתקן אחר נחסמת לכמעט שעתיים אז גם את זה צריך לתכנן בזהירות.
במפת הפארק מסומנים המתקנים לפי קהל היעד (קטנים, משפחה או חובבי הרפתקאות). שימו לב לזה כשאתם מתכננים את היום.
רשימת מתקנים והמלצות (כולל מספר המתקן במפת הפארק):

פארק disneyland:

20 - Indiana Jones - רכבת הרים חיצונית - מומלץ (TOP 5).
22 - pirates of he caribbean- מסלול בתוך סירה במים עם חושך ואווירת פיראטים. בסדר , לא יותר מזה.
9 - Phantom Manor - טירה מכושפת שבה יש רכבת שדים (כמו בלונה פארק בתל אביב חחחח) אבל הרבה יותר מושקע. נחמד.
12 - Big thunder Mountain - רכבת הרים חיצונית די ארוכה. מומלץ מאוד .TOP 5. תור של שעה ועשר דקות כמעט תמיד.
15 - רכבת מסביב לפארק. נחמד להעביר כמה דקות רגועות בסיבוב שמקיף את הפארק.
31 - הלבירינת של אליסה. מבוך בארץ הפלאות של אליסה. נחמד.
35 - it's a small world. שיט מתוק מתוק ומלא סוכר במסלול שעובר דרך כל מיני דמויות מתוקות מתוקות כאלו וברקע מתנגן השיר it's a small world בכל השפות. לילדים קטנים.
37 - buzz lightyear lase blast. רכבת איטית שנוסעת במסלול מלא באויבים שצריך להפציץ עם הלייזר שבקרון הנסיעה. לילדים.
42 - star tours. סימולטור טיסה בחלל. יושבים בתא ועל המסך מוצגת הדמייה של טיסה בחלל כולל תזוזות קשות של תא הטיסה. מומלץ (אבל לא top 5).
44- honey I shrunk the Audience- סרט בתלת מימד (עם משקפיים וכאלו). נחמד.אבל יש כאלו גם בארץ.. לא חובה למי שזמנו קצר.
46- spacemountain - כבר אמרתי שהיה מעולה !!. TOP 5.

Studio Park

9 - rock nroll coaster -רכבת הרים מטורפת בחושך כשבזמן הנסיעה ארוסמית' מנגנים לך באוזניים בפול ווליום מה שמקפיץ את האדרנלין לשמיים. לדעתי הכי טובה בכל הפארקים. TOP 5.
13 - the twilight zone tower of terro- מגדל מכושף שבו יושבים בתוך מעלית ואז היא עולה יורדת קופצת וחוזרת. שעה המתנה בתור אבל היה שווה. טל מדרגת את זה שני אחרי מספר 9. TOP 5.
14 סיור בסטודיו. רכבת שמסתובבת בפארק ומראה חלק ממה שקורה מאחורי הקלעים של הסרטים כולל החלקה של משאית לכיוון הרכבת , אש ותמרות עשן. נחמד.


היה אחלה !!!

וטיפ נוסף שאני מוסיף אחרי היום התשיעי : תשמרו את יורודיסני ליום האחרון של הטיול. אחרי יורודיסני שום דבר כבר לא מענין באותה מידה (גם הגוף עייף !!!).

תמונות היום השמיני

היום השביעי - 9 ביולי - שער הנצחון, אייפל, שייט בסיין

טוב אתמול הלכנו לישון אחרי עשר בלילה שזה ממש שיא בשבילנו..

קמתי הרבה לפני טל כדי לתת לה לנוח קצת אחרי המסע שעברנו אתמול. בערך לקראת תשע הערתי את הנסיכה והכנתי לנו ארוחת בוקר... טוסט עם חמאה לטל ולחם עם גבינה ו/או נקניק בשבילי. אח, איפה הדובדבנים של מרייקה ??

אגב, החדר נחמד והכל אבל שוב החדר בהולנד הרבה יותר שווה . החדר קצת חשוך וברזי האמבטיה קצת מדלדלים אבל בשביל 80 יורו והמיקום המעולה !! מה אני מתלונן ?

אחרי התארגנות נסענו במטרו לשער הנצחון, טיפסנו למעלה איזה מאתיים חמישים מדרגות. נוף נחמד ומענין. משם ירדנו לשנז אליזה ונכנסנו ככה לכמה חנויות מיוחדות (החנות של רנו , החנות של טויוטה). אפילו חטאתי וקניתי לעצמי חולצה ב GAP וחולצה ב CELIO. גם בחנות של דיסני השארנו חותמנו..

נכנסנו בשביל הקוריוז לחנות של לואי ויטון. מה אני אומר ? לא להאמין שאנשים משלמים לדוגמא 1500 יורו בשביל ארנק .

אחרי זה חזרנו לחדר כדי להשאיר שם את השלל. בדרך נכנסנו לאכול המבורגר ברשת QUICK שזה כמו מקדונלדס אבל צרפתי. טעים ונחמד. הם אפילו נותנים את הקטשופ והמיונז בחינם שלא כמו במקדונלדס. בדרך קניתי מזוודה חדשה במקום הירוקה שהתפרקה (80 יורו).

אחרי התארגנות קצרה (שכחתי לקחת את המשקפת..למרות שקניתי אותה במיוחד בשביל דברים כאלו) נסענו בארבע רכבות מטרו למגדל אייפל. בדרך אכלנו סוף סוף קרפ צרפתי עם שוקולד. להפתעתנו גילינו כי הצרפתיים אוכלים את הקרפ שלהם עם ביצה, גבינה צהובה, נקניק , מלח פלפל. בקיצור ארוחת צהריים במקום בפיתה , בקרפ.

חיכינו בתור למגדל למעלה משעה אבל היה שווה. חוויה מרגשת ונוף עוצר נשימה. לפי בקשתו של ירדן צילמתי את המגדל מכל זווית אפשרית. טל אפילו קנתה סוכריה על מקל בצורת מגדל אייפל..(זה היה תנאי - אם תתני לי לצלם אותך מחייכת אקנה לך סוכריה על מקל . אתם מבינים עם מי יש לי עסק ?)

אחרי שירדנו למטה עלינו על שייט על נהר הסיין שארך שעה ועשר דקות. היה נחמד ורגוע. ראינו חלק מהאתרים המענינים של פריז. המדריכה דיברה חופשי בשש שפות בלי להתבלבל בכלל.

אחרי כן טל רצתה פופקורן אז חיכינו בתור עוד עשר דקות לפופקורן. אחר כך עברנו את התהליך הרגיל של חנויות המזכרות ומובן שאחרי שקניתי איפה שקניתי מצאנו ליד הבית בחצי מחיר..

בדרך חזרה עוד עברנו ליד מרכז פומפידו שנמצא שני רחובות מהדירה שלנו. טל התרשמה מהעיצוב אבל כבר רצתה להגיע הביתה. התחייבתי שנסדר את המזוודות ביום שבת בערב...

זהו, מחר יורודיסני אז צריך לקום מוקדם ולנסוע. זה במרחק של כמעט שעה מהעיר ואני מקווה שלא יהיה מפוצץ.

תובנות על פריזאיים:

כולם מעשנים

לכולם יש אייפון

כל מי ששומע מוזיקה בנגן שלו מרכיב אוזניות גדולות כמו של פעם.

הם יודעים אנגלית אבל נותנים לך חופשי לשבור את השיניים וגם אחרי שהתחילו לדבר איתך באנגלית תוך משפט אחד הם חוזרים לצרפתית שלהם.

לא ברור מה זה ההבעה החמוצה שיש לכולם על הפנים כאילו כל העולם יושב להם על הכתפיים.

תמונות היום השביעי

היום השישי - 8 ביולי - בין אמסטרדם לפריז

טוב היום באמת האחרון בהולנד. קמנו לעוד ארוחת בוקר מפנקת (הפעם אפרסקים). נראה לי שזה יחסר לנו בפריז שם אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו..

יצאנו מהחדר אחרי פרידה חמה ומרגשת מהמארחים שלנו , נסענו צפונה בגשם בפקקים לכיוון אמסטרדם. לא יודע מי אמר לכם לא להכנס עם רכב לאמסטרדם אבל הנסיעה בעיר היא חלקה, נקייה ובלי פקקים בכלל. הדבר היחידי שיכול למנוע מכם לעשות את זה יהיה בודאי מחיר החניונים .

כשהגענו לקרבת התחנה המרכזית באמסטרדם הסתובבתי שלוש פעמים סביב התחנה כדי למצוא את מקום החזרת הרכב של סיקסט (שוב לא יכלו לשים שלט קטן ). החזרנו והכל סבבה.

מה שאתם רואים בתמונה זה חלק קטן מאוד מחניון האופניים הענקי והאינסופי שיש שם ליד התחנה המרכזית.

הגענו לרציף 13A שעה וחצי לפני מועד היציאה המתוכנן והמתנו. כמה מסודרים האירופאיים. כשהתקרבה שעת היציאה הסתובב שם איש נחמד ושאל באיזה קרון אנחנו. לפי מספר הקרון הוא אמר לנו איפה אנחנו צריכים לעמוד ברציף כדי שניכנס ישר לרכבת..

הנסיעה עצמה עברה די מהר אפילו חנכנו את הטאקי שקניתי במיוחד לנסיעה.

בפריז קניתי כרטיס חופשי לנסיעה בכל התחבורה לחמישה ימים (56 יורו). נראה לי שטעיתי בגדול אבל נראה.

הדרך לחדר היתה רצופה בסרבול ועצבים . לעלות ולרדת בתחנות מטרו עם שתי מזוודות שאחת מהן אוטוטו שובקת זה לא תענוג גדול.

בסוף הגענו וקיבל אותנו אדוארד שהוא אחד השותפים בבעלות על הדירה. הוא כזה מבולבל. הוא עוסק בסחר עתיקות ופעם היה עורך דין אבל הבין שזה לא בשבילו...הוא אפילו הביא את החוזה הלא נכון לחתימה. נתתי לו משלי...

החדר קטן קומפקטי וחביב בדיוק כמו בתמונות באינטרנט.

האיזור הוא איזור בילוי כנראה כי בכל מקום ביציאה מהבית יש ברסרי ומסעדות ופסטיבל ג'ז ומה לא.

אכלנו סושי במסעדת סושי כשרה (המלצר חבש כיפה ענקית לראשו...). היה ממש ממש טעים.

אחר כך קנינו בסופר כדי שיהיה לנו מה להכין לעצמנו. מקווה שלא נגווע ברעב כאן...

זהו להיום.

אה,

הצרפתיות: יפות, קרות, חמוצות, רזות ועם ציצי קטן..


תמונות היום השישי

היום החמישי - 7 ביולי - האאר, אוודואטר, אוטרכט

מהיום חידוש מרענן. בכותרת של כל דיווח בבלוג יש לינק לאלבום התמונות של אותו היום. תהנו.

היום קמנו למזג אוויר עכור ומעצבן.כבר אתמול ראיתי באתר weather.com שהולך להיות יום גשום בכל רחבי הולנד.לפיכך התכנון היה לבלות בכמה שיותר מוזיאונים. לא שזה יצא לפועל. נרטבנו יופי היום..

אחרי ארוחת הבוקר (היום תות שדה עם אבקת סוכר..) נסענו לכיוון אאודווטר לבית השקילה של המכשפות שלפי הספר היה אמור להיפתח ב 10אבל כשהגענו גילינו שנפתח ב 11. אז נסענו לארמון האאר שהוא ארמון אמיתי של אנשים אמיתיים שגרים בו חודשיים בשנה. ויתרנו על הסיור מאורגן בתוך הארמון עצמו והסתפקנו בטיול בגנים. נחמד אבל לא יותר מזה. גם כאן הספר של יונית לא מדייק . בספר כתוב שנפתח ב 11 אבל היה פתוח כבר ב 10.

משם חזרנו לבית השקילה למכשפות באאודווטר. טו מייק זה לונג סטורי שורט: בזמנו חשבו שמי ששוקלת פחות מ 45 ק"ג היא מכשפה ולפיכך דינה להישרף. אז בבית הזה שקלו את הנשים כדי להסיר את הספק. טל שוקלת 42 ק"ג......... ודי לחכימא ברמיזא..

קוריוז נחמד אבל גם ניתן לויתור.

משם נסענו לאוטרכט למוזיאון כלי הנגינה האוטומטיים. במקום מוצגים כל מיני תיבות נגינה, שעונים מיוחדים ואורגנים אוטומטיים של פעם. בהתחלה היה נחמד אבל די מהר השתעממנו אז חתכנו באמצע הסיור המודרך.

ויתרנו על הסיור בדום תורן שזה המבנה הכי גבוה באוטרכט ונסענו למרות הגשם לגן החיות בורחר (Burger) ליד ארנהם. היה מרשים מאוד, גדול ומושקע למרות שחלק מהחיות היו במחבוא מהגשם. לפני היציאה חזינו מחזה מזעזע של שני פינגווינים שמתעללים בפינגווין אחר. ממש ניקרו אותו וניסו להטביע אותו. טל כמעט בכתה מעצב. ממש חיות !!

בדרך חזרה עברנו ליד פארק הואה פלוחה שזה הפארק הלאומי הענק של הולנד. בכל התיאורים על הולנד נאמר שחובה להכנס לכאן . ראינו ולא נכנסנו (גם כי השעה מאוחרת). אולי פעם הבאה.

חזרנו ל Vianen ונכנסנו למסעדה סינית במרכז העיר (מרכז ? יותר כמו מרכז דימונה..). טל נהנתה מהאוכל.

זהו הולנד לקראת סיום. הספקנו המון אבל יש עוד הרבה לראות. השארתי מלא דברים לטיול עם כל המשפחה:

אפטלינג

רכבת הקיטור מהורן למדמבליק

אנקהויזן

מגדל היורומסט ברוטרדם

הדום תורן באוטרכט
דלתא אקספו

קינדר דייק

האי טקסל
ועוד ועוד ועוד. בקיצור צריך כאן שבועיים כדי להספיק הכל..

עכשיו צריך לארוז לקראת הנסיעה מחר לפריז אבל לא בא לנו. נראה לי שפשוט נזרוק הכל למזוודה ויהיה בסדר. רק שקרן לא תשמע. טל מתעקשת שזה יהיה מסודר אז יש לה משימה...

עוד טיפים:

מילוי דלק : ככל שמתרחקים ממרכזי הערים המחירים יורדים.

GPS: לדאוג שהמפות במכשיר יהיו מעודכנות ולקחת מפות כבישים מדויקות לגיבוי.

חנויות פראיירים: כמו תחנות דלק - לא להכנס לראשונה שרואים. תמיד אחרי כן יש יותר זולות.

היום הרביעי - 6 ביולי - ליידן, מסדך ומדורודאם

היום קמתי ב7:26 (בניגוד לאתמול שם קמתי ב 6:00). כנראה אני מתעייף..

שוב ארוחת בוקר מהסרטים (הפעם חרברנד הביא דובדבנים - מרייקה היתה צריכה כבר ללכת לעבודה - שניהם פנסיונרים שעובדים בבית מרקחת מקומי הוא כמוכר והיא כקניינית). אמרתי כבר שאני משוגע עליהם ?

שמנו פעמינו לעיר ליידן למוזיאון המדע והטבע (נקרא Naturalis). כשהגענו הצצתי בספר וראיתי שיונית כותבת שהמוזיאון סגור בימי שני... לא ויתרתי ובכל זאת הגענו עד לשער המוזיאון רק כדי לגלות שבימי חופשות המוזיאון פתוח גם בימי שני כך שיש אי דיוקים בספר (שוב..). במוזיאון מוצגים המון דברים מענינים החל בדינוזאורים דרך כל צורות החי המוכרות דרך מבנה ה DNA (בשביל יעלי) גוף האדם כדור הארץ ועוד כהנה וכהנה. טל הראתה התלהבות....









אחרי כשעתיים כאן (ובזבוזים בחנות המזכרות כמובן) נסענו לדן האג לפנורמת מסדרך שזה מין ציור קיר ענקי שצייר הבחור ב1800 ומשהו. מדובר על יצירה מרשימה ששוחזרה לפני כמה עשרות שנים ומתארת את חוף סכווניגן ודן האג בקיץ של 1880. מרשים מאוד אבל מי שזמנו יקר וזה לא בדרך יכול לוותר.

אחר כך נסענו למדורודם (שזה מיני הולנד). גם כאן טל הראתה התלהבות ואפילו חיסלה את הסוללות של המצלמה על קרוב ל 200 תמונות כאן. כאן אני מעלה דילמה למתכננים טיולים בהולנד: האם כדאי להגיע לכאן בתחילת הטיול כדי לראות מה יש בהולנד וממה הילדים מראים התלהבות ולפי זה לתכנן או לבוא לכאן בסוף הטיול ואז הילדים מתלהבים ממקומות שכבר ראו (טל ישר זיהתה את ארמון המלכה והכנסייה הישנה שבכיכר דאם באמסטרדם).














לאחר קניייה בחנות הפראיירים.. המשכנו לכיוון אוטרכט. היינו תקועים בפקק שעתיים !! לראשונה בטיול זה. באוטרכט נכנסנו לקניון ענק שנקרא קטרינה הגבוהה (הוג קטרינה). טל, לאחר שהתעוררה משינה בפקק, לא כל כך קלטה שזה קניון שאפשר לעשות בו קניות וויתרה על הצעתי בנושא.












משם ירדנו לתעלה הישנה (אווד גרכט) וישבנו לאכול פיצה ופסטה (שטל פינטזה עליה כבר מתחילת הטיול). תיירותי, פשוט משביע ולא נורא יקר ( 25 יורו לשנינו כולל שתייה וטיפ). מה שמיוחד בתעלות של אוטרכט זה שיש מפלס אחד גבוה מעל התעלה ויש מפלס נוסף נמוך שעליו נמצאות המסעדות שנמצא ממש בקו אחד עם התעלה.

תמונות היום הרביעי

היום השלישי - 5 ביולי - זנסה סכאנס, פולנדם ואמסטרדם

לא להאמין אבל היום השלישי כבר כמעט מאחורינו. הבוקר שוב קיבלנו ארוחת מלכים (הפעם עם מנגו במקום תות שדה). מרייקה אוהבת לגוון... תכננו לעשות יום של פולקלור הולנדי כמו שכתוב בספרי הטיולים ולכן נסענו לזנסה סכנס שזה מין עיירה ציורית שמשמרת את ההיסטוריה והתרבות של הולנד. מובן שה GPS של גרשון... כיוון אותנו לכיוון לכביש שנמצא בשיפוצים (אני יודע שהמפות מעודכנות ל2006..) אז התברברנו קצת ואז עצרנו באמצע הרחוב של העיירה זאאנסטד ומשם לקחנו מעבורת לזנסה סכנס. בגלל זה נכנסנו לזנסה למעשה בסוף המסלול. בקיצור ראינו תחנות רוח ונכנסנו לאחת שמייצרת צבעים ואפילו קיבלנו תכניה בעברית (האישה בכניסה הציעה מייד עברית - איך היא ידעה שאני מישראל???). אחר כך ראינו איך עושים את נעלי העץ המפורסמות ובזבזנו המון כסף על מזכרות כמו תיירים טיפוסיים. לרוע מזלנו כמובן נפלנו על היום היחידי בשנה שבו הגיעו בבת אחת 7 אוטובוסים של תיירם מארצות הברית (Do YouTake American Money?). מיצינו די מהר.

פגשנו שם את יהודית שהיתה המורה למוזיקה של יואב בגן תדהר וגם בגן אלה (האמת שפגשנו אותה גם אתמול בחיטהורן וגם בטיסה..).

משם רצינו לנסוע לוולנדם שזה אחד מכפרי הדייגים אבל בגלל הכביש הסגור ה GPS ניסה לשלוח אותנו שוב ושוב דרך אותה דרך. בסוף נאלצתי לנסוע דרומה לכיוון אמסטרדם כדי להשתחרר מ"מחשב מסלול מחדש".

בוולנדם אין מה לעשות. זה כמו נמל תל אביב על סטרואידים. המון קשקושים לתיירים ושום אטרציה ראויה לשמה. הדבר היחידי שעשינו שם היה להצטלם בבגדים המסורתיים (טל תחת מחאה כמובן..).

משם מיהרנו להורן כי לפי הספר של יונית אמורה היתה להיות רכבת קיטור ישנה שנוסעת למדמבליק. הגענו בדיוק בזמן שבו היתה אמורה לנסוע אבל המוכר הסתתכל עלינו כאילו נפלנו מהירח. your book is Very old דהיינו הרכבת היחידה שיוצאת היא רק בשעה 11:00 בבוקר. טל רוצה שנחזור לשם מחר אז זה מה שנעשה מחר כנראה.

בשל פינוי הזמן המשמעותי החלטנו לנסוע שוב לאמסטרדם להשלמות.


היינו במוזיאון ואן גוך (יש לבטא פאן חוך) ואם אין לכם רקע או ידע באומנות אין לכם מה לחפש שם. יצאנו די מהר והלכנו ברגל למוזיאון אנה פרנק שגם פה אין הרבה מה לחפש . מומלץ לילדים גדולים בלבד (נראה לי 12 13 ומעלה).



חזרה לחדר וריבים מי יושב על המחשב קודם. נחשו מי מנצח (את חייבת להתקלח...).

כמה הארות על הולנד:

הבנות יפות אבל לא מהממות
הגברים מעל גיל 45 נוהגים לרכב על האופניים שלהם או לשוט בסירות שלהם ללא חולצה וכמובן לשרוף את עורם למוות.
לרוב הבנות יש ציצי גדול
השילוט והכל בהולנדית. מאוד קשה להתמצא (למשל בתחנת דלק ??).
יש כאן אחלה מכוניות (לא ראינו אפילו גרוטאה אחת).
לבנות לא אכפת לרכב על אופניים עם חצאיות שמתנופפות ולא משאירות מקום לדמיון
מובן שהכל מסודר ומאורגן ונקי

בפינת הפולני: איך זה שהמאכל הלאומי של הולנד בוא צ'יפס עם מלא מיונז ואיך זה שכל מאכל כאן מלווה בהמון שמן וחמאה ובכל זאת הם כאלו רזים ובריאים ? כנראה בגלל האופניים.. הם מקבלים אופניים כבר בבטן של אמא שלהם. אגב אופניים, כמו שהמכוניות בארץ לא סופרות הולכי רגל בדיוק כך רוכבי האופניים. אם אתה מפריע להם הם פשוט מתעלמים ממך וממשיכים לנסוע כאילו אין אלוהים. בעייה שלך, מה שנקרא. הפתגם ההולנדי אומר If you hear the bell, run like hell.

תמונות היום השלישי

היום השני - 4 ביולי -הרדרוויק וחיטהורן

אתמול נשפכנו במיטה ב 21:30 כשהשמש עוד זרחה (היא שוקעת כאן ב 22:30 וזורחת ב 5:30). קמנו בבוקר וב 8:00 כמו שעון הולנדי דפקו לנו על הדלת חרברנד ומרייקה עם ארוחת בוקר של אלופים. לא מבייש את הילטון..

אחרי התארגנות נסענו להרדרוויק שם נכנסנו לדולפינריום הכי גדול באירופה. כל כמה דקות יש שם תצוגות והופעות (הכל בהולנדית רהוטה). הכי מרשים היה מופע הדולפינים באודיטוריום הענק. ההולנדים כמו הולנדים אירופיים כאלו עומדים בזמנים וכל הופעה התחילה בדיוק בשעה הנקובה בתכניה (שמחולקת בהולנדית בכניסה - אם רוצים אנגלית צריך לבקש במשרד הקבלה). היה נחמד וטל אפילו נהנתה. טיפים: לחנות בחניון המרכזי איפה שיש תור . החנייה שם היא לכל היום . בחניונים מסביב החנייה מוגבלת ל 3 שעות. אם אוכלים במסעדות של המקום מקבלים 10 % הנחה לחנות המזכרות.

משם נסענו 80 ק"מ צפונה לחיטהורן שלפי ההבטחות היא עיירה ציורית שיושבת על תעלות מים. לקח לנו קצת זמן למצוא מאיפה לוקחים את הסירות להשכרה. משום מה הם לא טורחים לשים שלט קטן.. השיט עצמו נחמד אבל אחרי כמעט שעתיים וחצי זה כבר ממש מתיש ולמי שמאותגר ניווטית (למרות המפה שקיבלנו) כדאי לחפש פעילות אחרת.. אה חוץ מזה בגלל שאנשי חיטהורן ממש נולשים על המים אל תתפלאו אם תראו ילדים בני 6 7 או 8 שמסתובבים להם לבדם לגמרי על קייק או סתם ככה עם כמה אבובים מחוברים למפרש שעשוי מסדין.

טיפ: לחלק של השכרת הסירות מגיעים לחיטהורן צפון ולמי שרק רוצה לסמן וי שייקח את המסלול הצהוב הקצר. האדום והירוק ארוכים ומתישים.

חזרנו 136 ק"מ לכיוון החדר .מצאנו את כבל ה DSL שאיתו אני מחובר כרגע לאינטרנט. טל כבר הספיקה להתחבר ל ICQ כדי להשוויץ לכל החברות שלה. אני הספקתי לדבר בסקייפ עם הבית וזהו. הולכים לישון.. בעצם טל מודיעה שהיא ממשיכה לאייסק.

תמונות היום השני

היום הראשון 3 ביולי - אמסטרדם ו Vianen

טוב הגיעה השעה. ההתרגשות התחילה כבר בלילה וכבר בשעה 02:00 התחלתי להתעורר. קמנו התלבשנו והגענו לשדה. הבידוק וכל שאר הקשקושיה עבר בסדר. טחנו קניות בדיוטי פרי. אפילו טל שאלה : אתה בטוח שזה אתה?? בקיצור גם הטיסה עברה סבבה. ישבה לידנו ילדה נחמדה שטסה לבד לבקר את אבא שלה שגר בהרלם שבהולנד.

נחתנו וכבר קיבלנו את מכת החום שחיכתה לנו כל היום. לפחות 25 מעלות... ואין מזגנים בשדה או במשרדים של סיקסט..

קיבלנו אוטו. פורד פיוז'ן שחורה ידנית עם מזגן. התחלתי לנווט לכיוון חניון ה P+R שנמצא באצטדיון (לא בארנה !!! לא כדאי בארנה שממש ממש רחוק מהמרכז). מקבלים שני כרטיסי נסיעה הלוך חזור + חנייה ל 24 שעות ב 6 יורו. משם קו 24 למרכז העיר (אפשר גם קו 16).

הספקנו להגיע לסיור החינם שדיברתי עליו קודם. הסתובבנו בקבוצה בערך שעה וחצי עם מדריכה אירית שנקראת דירדרה. באמצע חטפנו מבול של גשם אבל אחרי עשר דקות זה נרגע. אחרי שעה ורבע אמרה שנמאס לה. הלכנו למקדונלדס ואז לשיט בתעלה. תזכרו לא לעשות את הטעות שלי ואל תיקחו את האוטובוס הימי אלא סתם CRUISE. הרבה יותר זול.




אחר כך עמדנו חמש דקות בתור לבית אנה פרנק אבל טל החליטה שמספיק אז התקפלנו לכיוון ה B&B. קיבל אותנו בחביבות יתר חרברנד (כן נשברו לי השיניים) בחדר מקסים שיושב ממש על נהר שעובר במרכז העיירה VIANEN. לחברה כאן יש תחביב של להחזיק יכטות קטנות ובשעות בין הערביים במקום לשבת סלון הבית הם יושבים איש איש ביכטתו עם בני המשפחה וחברים.


בכלל ההולנדים מסתמנים כחביבים וחייכנים וכאלו שיודעים לחיות כמו שצריך. בלי להתעסק יותר מידי עם מלחמות ודת וכו'. פשוט חיה ותן לחיות.

תמונות היום הראשון