איזה בריטים אלו !! הכל הפוך ובכל מקום יש שלטים : תעשה את זה אחרת תיקנס ב 50 פאונד. אל תעשה את זה אחרת תיקנס ב 200 פאונד. או : אתה יכול לחסוך עד 23.2 פאונד לשנה אם תעשה ככה וככה...
היום נסענו למאדאם טוסו שהוא מוזיאון השעווה הגדול ?? בעולם. עמדנו בתור (אנחנו כבר מומחים בזה) למרות שקנינו כרטיס משולב עם הלונדון איי (אגב מי שמתכנן לבקר בכל האתרים האלו מומלץ לקנות כרטיס משולב - אתה יכול לחסוך עד 19.2 פאונד..). אחרי שכבר נכנסנו נאלצנו להתחכך בכל נתיני אומות העולם ובקושי יכולנו להתקרב לפסלים שלא לאמר להצטלם איתם. הכי מצחיק זה שכדי להצטלם עם מייקל ג'קסון יש שם תור נפרד של קרוב לשלושים איש. פסיכיים..
בתוך המוזיאון יש קטע כזה של הפחדות (מעין פרומו ל dungeon) שהיה נחמד ומשעשע. בכלל לאנגלים יש קטע עם לנסות להפחיד ולהיות ספוקיים ולדבר על רצח ודברים נוראיים. משהו מופרע בממלכה הקטנה. רק באיזורים שאנחנו היינו יש חמישה מקומות כאלו.
יצאנו מהמוזיאון. האמת שמנו וי אבל בהחלט אפשר לוותר מבחינת עלות תועלת (מחיר + תורים+ צפיפות). אגב אפשר להזמין כרטיסים מהארץ לכניסה בשעות אחר הצהריים בחצי מחיר.
משם הלכנו ללסטר סקוור כדי לקנות כרטיסים להצגה. המחירים ל lion king היו בשמיים ומאחר וסימה הזמינה לא רציתי להעמיס עליה אז קנינו ל Grease. משם הלכנו ל covent garden כדי לספוג אווירה כמו שאני וטל אומרים כל הזמן. מופעי הרחוב היו נחמדים. האמנים שמופיעים ממש מומחים בקטע של משיכת הכסף מהקהל. זאת הפרנסה שלי. אין לי עבודה אחרת. תרומה ממוצעת של 20 פאונד זה מה שמקובל כאן. יש כאן קטע שהם לוקחים ילד מהקהל כדי שישתתף איתם במופע (נגיד יזרוק צלחות לזה שרוכב על חד אופן כדי שיתפוס אותן). הבדרן נותן לילד 5 פאונד כאות הוקרה על השתתפותו במופע (וגם כדי לרמוז שאם הילד קיבל 5 פאונד אז בטח לפרפורמר מגיע יותר...). מובן שההורים של הילד מחזירים את ה5 פאונד לבדרן וכן כל שאר הקהל שתורם ביד נדיבה.
מאחר והיו לנו כמה שעות לשרוף עד להצגה הסתובבנו קצת ברחוב פיקדילי ובסביבה שם. עשינו הפסקה כל חצי שעה כדי לנוח (וגם כדי להעביר את הזמן).
ההצגה התחילה בדיוק בזמן והיתה ממוצעת לטעמי. הפסטיגל בישראל למשל הרבה הרבה יותר מושקע. השחקן הראשי היה חסר כריזמה וכשרון משחק. לא ברור מה הוא עושה שם ? אין מה להשוות לג'ון טרבולטה כמובן. השירים הקצביים היו כיפיים אבל באחרים אפשר להרדם. הם די נצמדו לעלילה של הסרט וגם הריקודים היו יפים. לידינו התישבו שלושה ישראלים צעירים. אסור היה לצלם כלום בהצגה אבל אני הצלחתי לצלם חלק בוידאו. בלינק בכותרת הדף אפשר לראות. חוץ מזה אפשר להגיד שראינו הצגה בלונדון. טל אגב אומרת שהיא נהנתה חוץ מזה שהיא לא ראתה את הפרצופים של השחקנים (השאירה המשקפיים בבית של סבתא).
חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים..
תמונות היום השלושה עשר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה