יום אחרון ! חוזרים הביתה. שמחה מהולה בעצב.. קמנו כדי לעשות סגירות אחרונות של האריזה. העברתי את כל הדברים הכבדים לתיקי הגב כדי שבמזוודות לא יהיה עודף משקל. כל תיק גב שוקל עכשיו איזה חמש עשרה קילו.
יצאנו לכיוון קובנט גרדן שוב כדי לתפוס אווירה שוב וכדי לראות עוד מופעי רחוב שלא ראינו. מובן שהאמנים שהיו כאן ביום הקודם שהיינו היו שוב (אחד מהם עושה את אותו מופע במיקום אחר ועם בגדים אחרים.. תחמן). קנינו עוד קצת שטויות וטל אפילו הצטיירה בקריקטורה צבעונית שהיא כל כך רצתה. יצא מדהים. משם הלכנו לרחוב סטראנד שזה רחוב פלצני כזה ושם קנינו אוזניות לירדני ואוזניות לטל.
אחרי זה נכנסו לתיאטרון לייסום שם מציג מלך האריות. במילה אחת : וואו !!!!
איזו הצגה מדהימה. איזה תלבושות איזו תפאורה איזה פסקול. באמת שאף פעם לא ראיתי כזה. מי שנוסע ללונדון שיזמין מראש כרטיסים להצגה ושלא יוותר על זה. ישבנו קצת רחוק אז אני ממליץ לשלם קצת יותר ולשבת קצת יותר קרוב (ב Stalls).אם גריז (שהיה סביר) מקבל ציון 7 אז מלך האריות מקבל ציון 11 !!. איך אני שמח שלא ויתרתי על זה !!
אחרי ההצגה אצנו חזרה לבית של סימה ונפרדנו ממנה (היא קצת מצוננת אז היא לא באה איתנו לשדה). רציתי מעל במה זו להודות לה על כל מה שהיא עשתה עבורנו , האוכל והדאגה, ההצגה הראשונה והקניות והנדנודים... מקווה שלא היינו עליה למעמסה. אנחנו נהננו מתשומת הלב למרות שלפעמים לטל ולה היו חילוקי דעות כיאה לסבתא וילדה מתבגרת...
קולין הסיע אותנו להית'רו ולאחר פקק קטן עשינו תהליך צ'ק אין שבו נאלצתי להיפרד מהדאודורנט ומקצף הגילוח שלי. פסיכיים שם. אסור להעלות נוזלים בנפח גדול מ 30 מ"ל מחשש לפצצות נוזליות ... מה שעוד מוזר זה שאחרי הקטע של הבידוק הבטחוני לא היתה ביקורת דרכונים כך שלא נרשם בשום מקום, אלא אם כן פספסתי את זה, שיצאתי מלונדון..
אכלנו במסעדת גי'רף בשדה. אוכל מגעיל..
אחר כך בטיסה האוכל היה עוד יותר מגעיל וגם חילקו לנו עיתונים. ממש לא התגעגעתי לכותרות המבאסות האלו..
זהו. הגענו בבוקר וכל היציאה עברה ממש חלק. אגב, טיפ: מי שעשה קניות בדיוטי פרי ביציאה מהארץ והשאיר בפטור ושמור שילך לקחת את המוצרים משם לפני איסוף המזוודות כשהתור עוד קצר. משם הלכתי לקחת את המזוודות ושלושתן יצאו תוך דקה מהרגע שהגעתי לשם. פוקס.
קרן וירדן ויואב חיכו לנו והשמחה היתה גדולה. האוטו גם חיכה בדיוק כמו שהבטיחו ממלם ובבית חילקנו את השלל. Home Sweat Home.
תמונות היום השישה עשר
יצאנו לכיוון קובנט גרדן שוב כדי לתפוס אווירה שוב וכדי לראות עוד מופעי רחוב שלא ראינו. מובן שהאמנים שהיו כאן ביום הקודם שהיינו היו שוב (אחד מהם עושה את אותו מופע במיקום אחר ועם בגדים אחרים.. תחמן). קנינו עוד קצת שטויות וטל אפילו הצטיירה בקריקטורה צבעונית שהיא כל כך רצתה. יצא מדהים. משם הלכנו לרחוב סטראנד שזה רחוב פלצני כזה ושם קנינו אוזניות לירדני ואוזניות לטל.
אחרי זה נכנסו לתיאטרון לייסום שם מציג מלך האריות. במילה אחת : וואו !!!!
איזו הצגה מדהימה. איזה תלבושות איזו תפאורה איזה פסקול. באמת שאף פעם לא ראיתי כזה. מי שנוסע ללונדון שיזמין מראש כרטיסים להצגה ושלא יוותר על זה. ישבנו קצת רחוק אז אני ממליץ לשלם קצת יותר ולשבת קצת יותר קרוב (ב Stalls).אם גריז (שהיה סביר) מקבל ציון 7 אז מלך האריות מקבל ציון 11 !!. איך אני שמח שלא ויתרתי על זה !!
אחרי ההצגה אצנו חזרה לבית של סימה ונפרדנו ממנה (היא קצת מצוננת אז היא לא באה איתנו לשדה). רציתי מעל במה זו להודות לה על כל מה שהיא עשתה עבורנו , האוכל והדאגה, ההצגה הראשונה והקניות והנדנודים... מקווה שלא היינו עליה למעמסה. אנחנו נהננו מתשומת הלב למרות שלפעמים לטל ולה היו חילוקי דעות כיאה לסבתא וילדה מתבגרת...
קולין הסיע אותנו להית'רו ולאחר פקק קטן עשינו תהליך צ'ק אין שבו נאלצתי להיפרד מהדאודורנט ומקצף הגילוח שלי. פסיכיים שם. אסור להעלות נוזלים בנפח גדול מ 30 מ"ל מחשש לפצצות נוזליות ... מה שעוד מוזר זה שאחרי הקטע של הבידוק הבטחוני לא היתה ביקורת דרכונים כך שלא נרשם בשום מקום, אלא אם כן פספסתי את זה, שיצאתי מלונדון..
אכלנו במסעדת גי'רף בשדה. אוכל מגעיל..
אחר כך בטיסה האוכל היה עוד יותר מגעיל וגם חילקו לנו עיתונים. ממש לא התגעגעתי לכותרות המבאסות האלו..
זהו. הגענו בבוקר וכל היציאה עברה ממש חלק. אגב, טיפ: מי שעשה קניות בדיוטי פרי ביציאה מהארץ והשאיר בפטור ושמור שילך לקחת את המוצרים משם לפני איסוף המזוודות כשהתור עוד קצר. משם הלכתי לקחת את המזוודות ושלושתן יצאו תוך דקה מהרגע שהגעתי לשם. פוקס.
קרן וירדן ויואב חיכו לנו והשמחה היתה גדולה. האוטו גם חיכה בדיוק כמו שהבטיחו ממלם ובבית חילקנו את השלל. Home Sweat Home.
תמונות היום השישה עשר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה