פגשנו שם את יהודית שהיתה המורה למוזיקה של יואב בגן תדהר וגם בגן אלה (האמת שפגשנו אותה גם אתמול בחיטהורן וגם בטיסה..).בוולנדם אין מה לעשות. זה כמו נמל תל אביב על סטרואידים. המון קשקושים לתיירים ושום אטרציה ראויה לשמה. הדבר היחידי שעשינו שם היה להצטלם בבגדים המסורתיים (טל תחת מחאה כמובן..).
משם מיהרנו להורן כי לפי הספר של יונית אמורה היתה להיות רכבת קיטור ישנה שנוסעת למדמבליק. הגענו בדיוק בזמן שבו היתה אמורה לנסוע אבל המוכר הסתתכל עלינו כאילו נפלנו מהירח. your book is Very old דהיינו הרכבת היחידה שיוצאת היא רק בשעה 11:00 בבוקר. טל רוצה שנחזור לשם מחר אז זה מה שנעשה מחר כנראה.
בשל פינוי הזמן המשמעותי החלטנו לנסוע שוב לאמסטרדם להשלמות.
היינו במוזיאון ואן גוך (יש לבטא פאן חוך) ואם אין לכם רקע או ידע באומנות אין לכם מה לחפש שם. יצאנו די מהר והלכנו ברגל למוזיאון אנה פרנק שגם פה אין הרבה מה לחפש . מומלץ לילדים גדולים בלבד (נראה לי 12 13 ומעלה).
חזרה לחדר וריבים מי יושב על המחשב קודם. נחשו מי מנצח (את חייבת להתקלח...).
כמה הארות על הולנד:
הבנות יפות אבל לא מהממות
הגברים מעל גיל 45 נוהגים לרכב על האופניים שלהם או לשוט בסירות שלהם ללא חולצה וכמובן לשרוף את עורם למוות.
לרוב הבנות יש ציצי גדול
השילוט והכל בהולנדית. מאוד קשה להתמצא (למשל בתחנת דלק ??).
יש כאן אחלה מכוניות (לא ראינו אפילו גרוטאה אחת).
לבנות לא אכפת לרכב על אופניים עם חצאיות שמתנופפות ולא משאירות מקום לדמיון
מובן שהכל מסודר ומאורגן ונקי
בפינת הפולני: איך זה שהמאכל הלאומי של הולנד בוא צ'יפס עם מלא מיונז ואיך זה שכל מאכל כאן מלווה בהמון שמן וחמאה ובכל זאת הם כאלו רזים ובריאים ? כנראה בגלל האופניים.. הם מקבלים אופניים כבר בבטן של אמא שלהם. אגב אופניים, כמו שהמכוניות בארץ לא סופרות הולכי רגל בדיוק כך רוכבי האופניים. אם אתה מפריע להם הם פשוט מתעלמים ממך וממשיכים לנסוע כאילו אין אלוהים. בעייה שלך, מה שנקרא. הפתגם ההולנדי אומר If you hear the bell, run like hell.
תמונות היום השלישי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה